אני מבטיח לך ילדה שלי קטנה ...שזו תהייה המלחמה האחרונה
המילים הללו לקוחות משיר... שיר נאיבי , אבל כולנו כל כך אוהבים לשמוע ולשיר אותו.
מי אוהב מלחמות? מי לא רוצה הבטחה שזו המלחמה האחרונה?
ומדוע בחרתי לספר לכם על הבטחות ומלחמות דווקא בהקשר הזוגי?
אני כותבת מאמרים בנושא זוגיות.
לעיתים דרך הכתבות פונים אליי אנשים בשאלה, פונים אליי שאסביר להם למה אני מתכוונת.
אני מאוד אוהבת את השיח שנוצר ביני ובין קוראי ולו רק לשם אותה ההבנה.
רציתי לגעת הפעם בנושא הזוגיות מאותו צד של אלה הבוחרים להישאר בבית עם האישה והילדים .
אלה ש"אוהבים" את הקן המשפחתי , אך מוכנים לעזוב אותו בתנאי ש.... קודם הם יצליחו לבנות קן חדש.
בדרך כלל מספרים אותם האנשים שאין להם זוגיות כבר הרבה שנים, אין להם דיאלוג עם השותף.
הם מספרים על חיים בחדרים נפרדים, על עצמאות אישית , על נוחות כלכלית, על כך שהיום "נהוג" לנהל מערכת זוגית בכל מיני וארסיות .
הם טוענים שכבר ביקרו אצל יועץ זוגי, לפעמים יותר מפעם אחת.
על בגידות שהתגלו, על ניהול מערכת יחסים עם אדם אחר עוד בזמן הטיפול הזוגי המשותף.
הם מספרים על מחלה קשה שמופיע ככה "פתאום", ומשנה הרגלי חיים כמו אוכל וספורט.
הם מספרים על הבטחות שבמידה ויחלימו הם "יקרעו את העולם".
כאשר הם מקבלים את אותה ההזדמנות, כאשר המחלה בנסיגה, הם אינם יודעים שהיא עדיין מחלחלת בעצמות, שהיא באמת נעלמת רק שאנחנו משתנים אחת ולתמיד.
אבל... האופציות היום כל כך גדולות...
אפשר לעבוד גם על המחלות ... אולם לא לאורך זמן.
הם עורגים לאהבה, לא חסר להם כסף, הימים והלילות שלהם טרודים בין טיול עם כלב, תיקון מכשיר פאלפון, קניית שוקולד ועיתונים, וחלומות באספמיה על ..."ה ז ו ג י ו ת" ההיא...
על השלמות הבלתי מנוצחת של היקום.
הם נאים, ומטופחים, אלופים בלשון חלקלקה, מעוררי השראה...
כאשר בימנו אנו דרך תקשורת מופלאה... בענף ההכרויות , ואתרי אינטרנט למכביר הם מעלים "דמות" כמעט מקראית.
במקרה הזה הדמות המאוד רצונית של עצמם.
מתארים אישיות של "העולם" , נאה, גבוהה אתלטית.
הם אינם מציינים את מצבם המשפחתי... וכמובן אין תמונה של אותם "הפנים" האמורות בדבר.
אכן, אין מקום נפלא יותר מלעודד את התפתחות הדמיון האנושית מזו של בניית מודל מתוך הכתוב, וריצה לעבר אותו מחוז ללא כתובת.
והנה בין שניים נוצרת מערכת מלאת סקרנות, תהיות,
כל אחד מבאי הצדדים מקיף כבר את עצמו בהנאות שבדרך.
מה שמקובל בימנו "לראות" את החתן או את הכלה בטרם...
לכן דרך הסברים מאוד מדוקדקים מתחילה תוכנית הפעולה של "מחפשי הקן"...
קודם הם בודקים את מידת העצמאות של האחר, שנית את מידת התעניינותו בקשר.
הם חוקרים אותו ולא משאירים שאלות פתוחות.
הם מדברים בשקט ובשרמנטיות, נשמעים זהירים בין לבין.
לאחר שנוצרת איזושהי כימייה, והרי איך לא...
להזכירכם מי לא מחפש אהבה?
מי לא מחפש קן?
האוירה הקסומה של אי הוודאות, יוצרת תחושה של זה בדיוק מה שאני מחפש....
ואז באה לה הדרישה המופלאה... תמונה רבותיי...
בנימוס.. אחר כך בהתנייה... אחר כך בהסבר רח שגוף זה לובי...
אחר כך כמעט בתביעה שאני מעכבת הזדמנות להתקדם אל הקן האלוהי שלו חיכיתי כל חיי...
אחר כך מתחילים האישומים והקיטרוגים נו... מה עם התמונה שהבטחת???
אך... אישה יש לה חיישנים... והיא מריחה צרות .. אך לעיתים היא גם טובה בלהיות לא בסדר... נורא רוצה לתקן את עצמה...
המרצה התורנית...
והוא נאה , הרי הוא מיהר לשלוח תמונה, כי "הקן החדש " בוער בעצמותיו.
והיא .. שאהבה את המראה... וראתה בעיניה את הפוטנציאל... ... חייכה ...
ושלחה לו , לא אחת ...
חמש.
מכאן הדרך אל האושר מאוד קצרה...
בונה הקן... קיבל את תוכנית החומרים , חתם ונתן אישור יציאה לדרך.
עשית לי את היום...
השניים שעמלו כל כך קשה, לאחר 4 ימים ולילות של הכנת הגוף והנשמה ... נפגשים.
הוא מתורגל, מכיר את הדרך לשם.
היא מאמינה.. תמימה.
מה אני יגיד לכם , זו הייתה פגישה מאלפת....
התאמה יסודית בין עומק היסודות, לגודל המבנה...
שעתיים של מפגש בבית קפה עזרו להם לגלות כי לשנהיים אותו טעם, אותם רצונות.
היא אוהבת את מבטו, את חיוכו הכובש.
היא מאמינה שכל מילה הבאה ממנו מלאת כוונות והצהרות.
היא מאמינה לו שהוא מוכן לצאת לחיים שאותם תכנן" לקרוע " , ביחד איתה.
היא פנויה , פנויה לאהבה.
אינה קשורה לאדם אחר, למציאות .
הוא רוצה להתקדם , לאחר 3 מפגשים , גילויי חיבה מקובלים, התקבלה החלטה שזהו הם מצאו האחד את השני.
באה ההבטחה ... יקירתי אני מבטיח לך...
ואז רגע קטן לפניי .. בארוחת צהרים משותפת..
היא אמרה את שלה.
יקירי... אתה מקסים , כן אני מאוד רוצה להיות אתך, תביעותייך ליצירתיות, לחשיבה על אופציות מפגש, חלומותייך על מקומות אקזוטים בעולם, הבית שנבנה, המקום שנגור מרגשות אותי , כל כך עד דמעות.
כן יקירי .. אבל ...
ברור לך שאינטימיות מוחלטת לא תהייה בינינו עד שאתה תשנה באמת את מקומך, ואכן תוכיח לי שכוונותיך והצהרותייך נשענות על מעשה .
והנה קוראיי היקרים הכרזת המלחמה.. נפתחו החזיתות.
המילים שלה היכו בו ..
הכיצד את שמה חסימות.
מה את משאירה לנו לעשות,?
בונה הקן מקבל רגליים קרות.
השיחות מתחילות להיות קרות ומנוכרות, ההבטחות מתפוגגות, האשמות מותחות מלפני ולפנים, ובונה הקן שלנו נאחז בציפורניו בקן שהוא מכיר.
היפייפיה הנרדמת הפכה לזאב... המילים הרכות והעדינות הפכו לחיצים של רעל.
היא כבר לא מושא חלומותיו, ואולי האישה והילדים בבית עדיפים על אשליה כמוך.
כן, יקיריי זו לא יכלה להיות גם הפעם המלחמה האחרונה....
כאשר היא שמה אותו במקומו, הוא טען שהיא נועלת נעלי טיפול. כאשר הוא מבקש ממנה להמשיך לתרגל עליה התנהגות לבניית קן באויר והיא מסרבת, היא הופכת להיות לא ראויה.
כאשר היא מסבירה לו ברוח נשי, שלא בונים לפני שמסיימים פרק, הוא טוען שהיא לא מבינה כלום.
כאשר הוא מבקש ממנה תסמכי עלי, היא בורחת כמה שיותר רחוק מהבטות למלחמה הבאה.
וכך לאחר שברון לב... יום של דממה , היא החליטה להשתמש באינטואציה הנשית שלה
האם הוא עדיין עורג לאהבה?
האם הוא יושב בבית ומנסה לתכנן צעדים ממשיים על מנת שנוכל להיות יחד?
האם הוא באמת רוצה אותי?
האם .... האם....
ובין לבין האם...
היא נכנסת לאתר שבו היא פגשה בו...
היא רואה את פעימות דיבורו, ומבינה שהוא כבר במסע הבא.
יום אחד חלף והוא כבר שם נעלי ספורט ויצא למרתון של המחוז הבא.
פעימות דיבורו החסירו ממנה את פעימותייה.
בונה הקן , זה שנגע בה , לאחר שנים של לבדות, מחפש לגעת במישהי.. לא בא... במישהי... בחולמת אחרת.
אז יקיריי הבטחות לחוד, ומעשים לחוד.
אדם הנמצא בתוך מערכת , הרי לא נמצא שם רק בגלל שהוא סובל. המערכת משרתת אותו במובן מסוים.
לא בריא להכניס ראש בריא למיטה חולה... זה סבתא שלי תמיד אמרה... היום אתם מבינים למה?
החלומות, ודיבורי הסרק, אינם אלה מציאות דמיונית חלופית לרגעים שאנו לא בוחרים לעשות באמת את העבודה לה אנו נדרשים.
אן אהבה, אלא במבחן המציאות.
מי שבאמת רוצה שינוי מוכן להשאר עם פת ומלח-
אדם שאינו חסר דבר, מונח היטב מבחינה כלכלית, חי בנוחות, ספק אם יחולל שינוי כמעט ברור שהוא בתוך הקיים ימצא ריגושים וכך ממפח למפח יספר לחברים שקשה למצוא בימנו אהבה...
אינני מתעלמת מאותם הקשיים הרגשיים שאנו נקראים לבצע , כאשר מציאותנו אינה אפשרית.
אדם נבון קורא את עצמו לסדר, ולו מחפש שעיר לעזאזל לפתרון בעיותיו
לא ניתן למצוא בחוץ לפני שמוצאים בפנים.
כאשר איננו מקבלים את מה שאנו רוצים הסיבה מונחת בתוכנו.
לכן, מי שרוצה קן, חייב לבנותו במו ידיו.
באהבה החוק אחד.
אחדות מובילה לשינוי.
כאשר אני עסוק בלהחזיק בשתיי ידיים , ומולי עומדת אהבה אין לי יד להושיט אליה.
אנחנו צרכים לפנות מקום לאהבה.
כאשר אנחנו כל כך מלאים אין לה לאן להכנס.
אז.. באהבה אין הבטחות מלבד מעשים ראויים.
פעלו לפי חוקי האהבה..
שכרכם לא יאחר לבוא.
אני מבטיחה לכם שזו תהיה המלחמה האחרונה.
זכרו....
דרך המלך עני הולך בה
פושט ידו מולך בדרכו
עשיר בכיסו כף ידו קפוצה
כיסו הפוך וידיו מלאות
מסע חייו ארוך או קצר הוא
מתחיל בצעד אחד...
בהצלחה.
